פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בחיפוש בטלפונים ומחשבים. מה זה אומר עבור נאשמים בהליכים פליליים ובבתי הדין הצבאיים, ומדוע ליווי משפטי מקצועי הפך חיוני מתמיד
עו״ד אל״ם מיל׳ רן כהן רוכברגר
בסוף אוגוסט 2025 חולל בית המשפט העליון מהפכה שקטה בדיני החיפוש והתפיסה בישראל. בבג"ץ 8298/22 (הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטית לממשלה) קבע בית המשפט פה אחד כי המשטרה אינה רשאית לחפש בטלפון הנייד או במחשב של נחקר על סמך הסכמתו בלבד, אלא נדרש צו שיפוטי מפורש. פסיקה תקדימית זו, שתיכנס לתוקף מלא תוך 18 חודשים מיום פסק הדין, מסמנת נקודת מפנה משמעותית בהגנה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי, ומחייבת חשיבה מחודשת ויסודית על אסטרטגיות ההגנה במשפט הפלילי.
הטלפון החכם - תיבת הפנדורה של המאה ה-21
הטלפון החכם הפך למאגר המידע האישי המקיף והאינטימי ביותר שהכירה האנושות. הוא מכיל לא רק הודעות טקסט וצילומים, אלא גם נתוני מיקום מדויקים לאורך שנים, היסטוריית גלישה מפורטת, מידע בריאותי ופיננסי רגיש, ותכתובות אינטימיות עם המעגלים הקרובים ביותר. כאשר רשויות החקירה חודרות למכשיר, הן נחשפות לא רק למידע על החשוד עצמו, אלא גם לפרטיותם של עשרות ומאות אנשים אחרים שכלל אינם מעורבים בחקירה – בני משפחה, חברים קרובים, עמיתים לעבודה ושותפים עסקיים.
המחוקק הישראלי הכיר בייחודיות זו עוד בשנת 1995, כאשר קבע בסעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי כי חיפוש בחומר מחשב יבוצע אך ורק על פי צו שיפוטי, תוך פירוט מטרות החיפוש ותנאיו. למרות לשון החוק הברורה והמפורשת, משנת 2016 ועד לפסק הדין האחרון, פעלו המשטרה והפרקליטות על פי נהלים פנימיים שאפשרו חיפוש על בסיס "הסכמה מדעת" של הנחקר – מסלול עוקף שנפסל כעת באופן חד משמעי על ידי בית המשפט העליון.
מה שמפליל - עשוי גם לזכות
התביעה משקיעה משאבים ניכרים בחילוץ ראיות דיגיטליות: הודעות ווטסאפ וטלגרם, תמונות וסרטונים, מיילים ומסמכים, נתוני מיקום מדויקים מה-GPS, ואפילו קבצים שנמחקו ושוחזרו באמצעים פורנזיים מתקדמים כמו מערכת ״סלברייט״. אולם אותו מידע בדיוק עשוי לשמש את ההגנה באופן מכריע. מטא-דאטה של קבצים יכולה להוכיח אליבי מוצק; תכתובות עם עדי תביעה עשויות לחשוף סתירות מהותיות בגרסתם; ונתוני מיקום יכולים להפריך את טענות התביעה לחלוטין.
הנחיות פרקליט המדינה (7.14 ו-7.15, בנוסחן המעודכן מדצמבר 2025) מחייבות את רשויות החקירה לתעד בקפדנות את מתודולוגיית החיפוש ולשמור על "המעגל ההקשרי" של הראיות. גם אם נמצאה ראיה מפלילה לכאורה, ההגנה זכאית לבחון את ההקשר המלא שבו היא הופקה. ההבחנה בין קובץ החילוץ המלא (UFD) לבין קובץ הניתוח (UFDR) היא קריטית להגנה: בעוד הראשון מכיל את כל המידע שחולץ מהמכשיר, השני משקף רק את מה שהחוקרים בחרו לבחון. סנגור מיומן ומנוסה יידע לדרוש גישה לחומר המלא ולא להסתפק בגרסה החלקית.
זכויות שכדאי להכיר
המדריך להגנה דיגיטלית שפרסמה הסנגוריה הציבורית מפרט ארבעה מסלולים מובחנים לגישת ההגנה לראיות דיגיטליות. המסלול המועדף והאפקטיבי ביותר הוא שחרור הטלפון לידי הנאשם לביצוע חילוץ עצמאי במעבדת ההגנה – זכות הנובעת מזכות הקניין של הנאשם ולא רק מזכות העיון בחומר חקירה. משמעות הדבר היא מרחיקת לכת: זכות ההגנה לעיין בחומרי המחשב עשויה להיות רחבה יותר מזכות התביעה עצמה.
גם כאשר התביעה מציגה ראיה דיגיטלית מפלילה, קיימות שאלות מקדמיות מהותיות שחובה לבחון: האם הוצא צו שיפוטי כדין? האם החיפוש בוצע בגדרי הצו ובהתאם לתנאיו? האם התיעוד מלא ותקין? האם נשמרה שרשרת המשמורת? פגמים בכל אחד מאלה עשויים להוביל לפסילת הראיה או להפחתת משקלה באופן משמעותי.
הזירה הצבאית: אתגר ייחודי
סוגיית הראיות הדיגיטליות אינה נחלתו הבלעדית של המשפט הפלילי האזרחי. בבתי הדין הצבאיים עולה כיום כעניין שבשגרה סוגיית הראיות הדיגיטליות והשאלות המשפטיות המורכבות הכרוכות בהן. חיילים רבים, משרתי קבע ומילואים כאחד, מוצאים עצמם מתמודדים עם כתבי אישום המבוססים, בין היתר, על ראיות שהופקו מטלפונים סלולריים – בין אם מדובר בעבירות משמעת חמורות, עבירות על חוק השיפוט הצבאי, או עבירות פליליות "רגילות" הנדונות בפורום הצבאי.
הייחודיות של המערכת הצבאית מוסיפה שכבת מורכבות משמעותית: חיילים נמצאים במצב מובנה של תלות ופערי כוחות ניכרים מול הממונים עליהם ומול גורמי החקירה הצבאיים. כאשר חוקר מצ"ח או גורם חוקר אחר דורש גישה לטלפון האישי, הלחץ להסכים עלול להיות עצום במיוחד. על רקע פסיקת בג"ץ החדשה והתקדימית, השאלות הכבדות בדבר חוקיות החיפוש וקבילות הראיות רלוונטיות במלוא עוצמתן גם בזירה הצבאית.
מכאן נובעת החשיבות המכרעת של ליווי משפטי צמוד ומקצועי על ידי עורך דין צבאי הבקיא בתחום הראיות הדיגיטליות. עורך דין המכיר לעומק הן את הדין הצבאי על ייחודיו והן את ההתפתחויות העדכניות בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית, יוכל לזהות פגמים ופגיעות בהליך החקירה, לדרוש גישה מלאה לחומרים הרלוונטיים, ולבנות אסטרטגיית הגנה מותאמת ואפקטיבית. בעידן שבו הראיה הדיגיטלית הפכה למרכזית ודומיננטית בהליכים צבאיים רבים, היעדר מומחיות זו עלול לפגוע באופן משמעותי וקריטי ביכולת ההגנה.
לסיכום
הנוף המשפטי של הראיות הדיגיטליות משתנה בקצב מסחרר ובלתי פוסק. פסיקות חדשות ותקדימיות, הנחיות מעודכנות של פרקליט המדינה, וכלים טכנולוגיים מתקדמים מחייבים התמחות ייעודית ועדכנית. בין אם מדובר בהליך פלילי אזרחי או בהליך בבית הדין הצבאי, מי שמעורב בתיק שבו ראיות דיגיטליות עומדות במרכז – בין כחשוד, כנאשם או כנפגע עבירה – יעשה נכון ונבון להתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין הבקיא בתחום. המהפכה הדיגיטלית יצרה אתגרים חדשים ומורכבים, אך גם הזדמנויות חסרות תקדים להגנה אפקטיבית ומנצחת. מי שיידע לנווט בנוף המשפטי-טכנולוגי המורכב הזה – יוכל להפוך את הטכנולוגיה מאיום מרתיע למגן רב עוצמה.
* התשובות המובאות כאן אינו מהוות תחליף לייעוץ משפטי ומטרתן לספק מידע ראשוני בלבד להרחבת הידע האישי. הן אינן בגדר המלצה או עצה משפטית ואין לראות בהן תחליף להתייעצות פרטנית, בהתאם לנסיבות ולעובדות של כל מקרה.
עו״ד רן כהן רוכברגר
אל״ם במיל׳, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי
בעלים של משרד העוסק במשפט פלילי ובמשפט צבאי
לקבלת פרטים נוספים מוזמנים ללחוץ כאן.