אין ספק כי ישראל 2023 ניצבת היום בגיל 75 מחדש בפני אתגרי היסוד של הקמתה. עקרון אחר עקרון עומד מחדש למבחן. עצמאות מערכת המשפט. עצמאות הרשויות וההפרדה המחויבת ביניהם. חופש העיתונות והשידור הציבורי. הקשר בין דת למדינה. ואפילו זכויות האזרח הישראלי היהודי וזכויות האזרח הישראלי הלא יהודי. נושא שכבר עלה לביקורת בחוק הלאום כפוגע בזכויות מי שאינו יהודי. וחוזר עכשיו באופן מוגבר ב״חוק הנכד״ כפוגע גם בזכויות של מי שאזרח יהודי אך אינו מוכר לרשויות ככזה. חוק הנכד פוגע בזכויות השבות אלא שברגע בו נפרץ הסכר ומתחיל לטפטף השטפון או המדרון החלקלק כבר בדרך. ואף אחד אינו יודע לאן ובאיזה עוצמה יתגלגל.
מי הם ׳חסרי הדת׳ בישראל ?
מסתבר שבישראל קיימת קבוצה גדולה של עשרות אלפי אזרחים החיים כיהודים אך אינם מוכרים לרשויות ככאלה. רובם הגיעו מחבר המדינות בהם חיו והוגדרו על ידי הרשויות כיהודים ובבואם לישראל הוגדרו כ״חסרי דת״. וכבר היה אפילו מי שהציע לקרוא להם בשם הפרדוקסאלי ״יהודים חסרי דת״.
המצב הזה אינו פשוט כלל, זה אינו עניין של הגדרה רישומית חסרת משמעות, אלא של נושא משמעותי ביותר שהוא מעמד וזכויות. ולא פחות מכך בעניין תודעת השייכות למקום הזה שנקרא מדינת ישראל. ובדאגה אמיתית של הורים ומשפחות לתודעת השייכות של הדור הבא.
הגיע הזמן לשנות סטטוס
לאחרונה מדווחת על ידי ארגונים העוסקים בגיור עליה משמעותית במספר הנרשמים לקורסי גיור. הפונים חוששים ממצב בו התנאים לגיור יחמירו חלילה. וגם כאן יש להבחין בין ארגונים רשמיים ממשלתיים לשאינם רשמיים כאשר ההבדל הוא קריטי בין הליך שסופו רישום יהודי רשמי לבין הליכים שסופם לוט בערפל.
חג השבועות מעבר להיותו חג מתן תורה. הוא ללא ספק חשבון הנפש היהודי הראוי ביותר עם הגרים. סופה של מגילת רות הגיורת מספר כי מזרעה נולד לא אחר מדוד מלך ישראל.